אני מסתכלת היום על תינוק שעושה את צעדיו העצמאיים הראשונים ואני חושבת עד כמה שזה דומה לכל מהלך החיים שלנו ,
בכל תחום חדש שאנחנו לומדים או רוכשים בו מיומנות אנחנו מתחילים ממש כמו תינוק בלהביט ולספוג-בעצם ללמוד , א"כ לבצע החלטה לכאן או לכאן , א"כ מתחילים ב"זחילה" לאט לאט לומדים להיתקדם ולהעמד על שני הרגלים בצורה כמעט עצמאית ואז מגיע השלב המרגש אם זה בהתחלת של זוגיות מבוססת או אם זה בתחילתה של קריירה מפוארת של צעידה אומנם מהוססת אך עצמאית ,
אבל לפעמים כשאין רצון להיתקדם או כמשהו חיצוני מפריע להיתקדמות התינוק שלנו והוא לא יכול לזוז לכיוון שהוא רוצה ,אז הוא מתחיל לחפש דרכים אחרות-חלופיות להתקדמות ואת זה מישום מה חלקנו שוכחים כמבוגרים ,את האפשרות לחפש דרך אחרת \ חלופית כדי להגיע אל המטרה...
ונשאלה השאלה כבר ע"י אלכסנדר דיומא ש "הכיצד זה שלמרות שהתינוקות הם כה אינטיליגנטים, המבוגרים הם כה טיפשים? כנראה זוהי השפעת החינוך."וזה כניראה הבעיה המרכזית שלנו כבני אדם –לא טיפשים לעניות דעתי אך בהחלט נתונים להשפעות חיצוניות ,
שאנו נולדים עם האינטליגנציה שמאפשרת לתינוק קטן בן חודשים ספורים לא לוותר ולחפש דרכים נוספות להגיע ל"צעצוע" הנכסף אבל לאורך השנים ועם החינוך שאנחנו מקבלים והפרדיגמות = המשפטים החקוקים בנו חינכו אותנו לעתים שלפעמים צריך לדעת להרים ידיים...
רק שלא לימדו מתי,
ואז אנו מוצאים מבוגרים אינטליגנטים , בעלי השכלה גבוהה ורחבה ,בעלי ידע כללי נרחב, נפלאים ובעלי "לב של זהב" שנימצאים עם הראש טמון בקרקע ואין להם שום מושג איך להתרומם חזרה.
ובכל המאמר הזה אני פונה למי שרואה את עצמו בין אלו שלא מצליחים להמריא אל חלומו ולהגיד לו לנסות ולשכוח את מה שאמרו לו או עליו במהלך השנים או פשוט "לתכנת " את ראשו מחדש אם זה ע"י שינון של אמונות חדשות וחיוביות כמו: "אני מסוגלת לעשות את זה על הצד הטוב ביותר "או אם זה ע"י היתמקדות בצדדים החיוביים שבך ובכישרונות שיש לך ולנסות להיסתכל על העולם במבט תמים של תינוק שמרגיש שהוא רוצה ויכול להוציא את המייטב מכל צעד שלו ובכל מה שהוא יעשה העולם יחייך אליו (לרוב).
שולחת אותך לדרכך
בברכת דרך צלחה
עומדים לצידך תמיד
צוות מפתחות לחיים
www.coacherkey.com
בכל תחום חדש שאנחנו לומדים או רוכשים בו מיומנות אנחנו מתחילים ממש כמו תינוק בלהביט ולספוג-בעצם ללמוד , א"כ לבצע החלטה לכאן או לכאן , א"כ מתחילים ב"זחילה" לאט לאט לומדים להיתקדם ולהעמד על שני הרגלים בצורה כמעט עצמאית ואז מגיע השלב המרגש אם זה בהתחלת של זוגיות מבוססת או אם זה בתחילתה של קריירה מפוארת של צעידה אומנם מהוססת אך עצמאית ,
אבל לפעמים כשאין רצון להיתקדם או כמשהו חיצוני מפריע להיתקדמות התינוק שלנו והוא לא יכול לזוז לכיוון שהוא רוצה ,אז הוא מתחיל לחפש דרכים אחרות-חלופיות להתקדמות ואת זה מישום מה חלקנו שוכחים כמבוגרים ,את האפשרות לחפש דרך אחרת \ חלופית כדי להגיע אל המטרה...
ונשאלה השאלה כבר ע"י אלכסנדר דיומא ש "הכיצד זה שלמרות שהתינוקות הם כה אינטיליגנטים, המבוגרים הם כה טיפשים? כנראה זוהי השפעת החינוך."וזה כניראה הבעיה המרכזית שלנו כבני אדם –לא טיפשים לעניות דעתי אך בהחלט נתונים להשפעות חיצוניות ,
שאנו נולדים עם האינטליגנציה שמאפשרת לתינוק קטן בן חודשים ספורים לא לוותר ולחפש דרכים נוספות להגיע ל"צעצוע" הנכסף אבל לאורך השנים ועם החינוך שאנחנו מקבלים והפרדיגמות = המשפטים החקוקים בנו חינכו אותנו לעתים שלפעמים צריך לדעת להרים ידיים...
רק שלא לימדו מתי,
ואז אנו מוצאים מבוגרים אינטליגנטים , בעלי השכלה גבוהה ורחבה ,בעלי ידע כללי נרחב, נפלאים ובעלי "לב של זהב" שנימצאים עם הראש טמון בקרקע ואין להם שום מושג איך להתרומם חזרה.
ובכל המאמר הזה אני פונה למי שרואה את עצמו בין אלו שלא מצליחים להמריא אל חלומו ולהגיד לו לנסות ולשכוח את מה שאמרו לו או עליו במהלך השנים או פשוט "לתכנת " את ראשו מחדש אם זה ע"י שינון של אמונות חדשות וחיוביות כמו: "אני מסוגלת לעשות את זה על הצד הטוב ביותר "או אם זה ע"י היתמקדות בצדדים החיוביים שבך ובכישרונות שיש לך ולנסות להיסתכל על העולם במבט תמים של תינוק שמרגיש שהוא רוצה ויכול להוציא את המייטב מכל צעד שלו ובכל מה שהוא יעשה העולם יחייך אליו (לרוב).
שולחת אותך לדרכך
בברכת דרך צלחה
עומדים לצידך תמיד
צוות מפתחות לחיים
www.coacherkey.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה