האמת אני ככה מתלבטת מה לכתוב כי את בטח שמעת כל מיניי דברים בסיגנון ואם הגעת אלי כניראה שאת מחפשת משהו אחר או אולי זווית שונה שתיתן לך את ההארה הזו שאת מחפשת ,
זה סיפור ישן על איך התמודדתי עם ביטחון עצמי נמוך , אני גם חושבת שזה שווה שיתוף כי "אין חכם כבעל ניסיון " ואולי זה הדבר שחיפשת כדי לשפר את התחום הזה בחייך , אין כמו דוגמא אישית ... אז יאלה מספיק הקדמות בואי נתחיל.
אז ככה...כילדה גדלתי בבית דתי -מסורתי המכבד מאוד את ערכי המסורת היהודית ולכן גם נשלחתי ללמוד במוסד דתי -חרדי ע"מ שאוכל לקבל את המידע המהימן ביותר -מבחינתם על ערכי היהדות, אך לצערי בזמני זה בא על חשבון רמת הלימודים.
...אומנם ציוניי לא היו מביישים בכלל ,אך יחסית לבתי הספר הממלכתיים ההתמקדות על מקצועות "החול " אצלינו הייתה מעטה.
ולכן כשהחלטתי לעבור לתיכון ברמה דתית-ממלכתית (הפעם) ,הרמה הלימודית עלתה לא רק לרמה הסטנדרתית של תיכון רגיל אלא מעל כי בית הספר הזה היה מדורג כביה"ס בעל הרמה הכי גבוהה בעיר ובכדי להיתקבל עברתי מבחן כניסה שהראה לי בדיוק עד כמה אני לא מעודכנת ברמת הידע שהייתה לי אז...
ולכן גם לא עברתי אותו אך בהתעקשות על זה שציוניי הם טובים ושאני תלמידה שקדנית הוסכם כי אכנס תחת ניסיון לשנה ורק אם אוכיח את עצמי אמשיך הלאה.
כתוצאה מכל הסיפור הזה רמת הביטחון שלי בעצמי נחתה לקרשים גם בגלל ההלם מהעובדה שחשבתי שאני ממש תלמידה טובה והמציאות הוכיחה שלא וגם כי עכשיו הופעל עלי מכבש לחצים מטורף גם מהורי וגם ממורי , כתוצאה מכך הפכתי לתלמידה שקטה ולחוצה מילדה חברותית ושמחה.
ורק כעבור שלוש שנים הצלחתי להדביק את הקצב ומציון 40 הגעתי ל70 ומעלה וזה עדיין לא הספיק לי כי עד אז נילחמתי בשיניים וכל שנה שנסתיימה הייתה סיוט בשבילי כי אז גם הציונים הפכו למוחשיים וגם הייתי צריכה להצדיק את עצמי מול מורי והורי וגם כל שנה לא הייתי בטוחה בכלל שיאשרו לי להמשיך הלאה,
ולהישאר כיתה או לעבור לביה"ס אחר( וכניראה ש) חרדי אומר שהעתיד הקרייריסטי שציפיתי מעצמי לא ימומש וזה החריד אותי כל שנה סביב התאריך של חלוקת התעודות.
בקיצור הביטחון העצמי שלי ממש לא היה מרקיע שחקים בלשון המעטה ,גם בסיום התיכון הוא לא היה משהו וכיסיתי את זה הייטב בהחלטה שאני טיפוס אינדיבידואלי כך שאף אחד לא חשב שאני זקוקה לחיזוק מיוחד-אופי חזק היה מזלי החלקי באותה התקופה...
גם אחרי השירות הצבאי שלי זה עדיין לא עבר ורק אחרי שנישאתי והפכתי לאם צעירה ובחיפוש ממושך אחרי עצמי התוודעתי לאימון האישי שהביא מהפך לחיי וכך מצאתי את השקט הנפשי שחיפשתי לעצמי.
ומאז הפכתי להגשמת משאלותיי כנערה ואני עוסקת בתחום המופלא הזה שמביא בהירות ואור לאנשים שלעיתים נידמה שלהם שהעולם שלהם חשוך והפכתי לאישה בעלת ביטחון עצמי טוב שמצליח להרים אותי כשלפעמים המצב קצת "מאתגר".
כמנהלת מפתחות לחיים הרגשתי שאני חייבת להראות כמה קל לחיות חיים שלמים ורק צריך להיתבונן הייטב מבעד לערפל ומאמן טוב יעשה את העבודה ולגלות יחד כמה עוצמה יש בך , מהם הכישרונות והאישיות המיוחדת שלך ואיך תוכלי להביא אותם מהכוח אל הפועל.
שולחת חיבוק גדול לחיזוק
והרבה אהבה
בת אל אוקרט
www.coacherkey.com
זה סיפור ישן על איך התמודדתי עם ביטחון עצמי נמוך , אני גם חושבת שזה שווה שיתוף כי "אין חכם כבעל ניסיון " ואולי זה הדבר שחיפשת כדי לשפר את התחום הזה בחייך , אין כמו דוגמא אישית ... אז יאלה מספיק הקדמות בואי נתחיל.
אז ככה...כילדה גדלתי בבית דתי -מסורתי המכבד מאוד את ערכי המסורת היהודית ולכן גם נשלחתי ללמוד במוסד דתי -חרדי ע"מ שאוכל לקבל את המידע המהימן ביותר -מבחינתם על ערכי היהדות, אך לצערי בזמני זה בא על חשבון רמת הלימודים.
...אומנם ציוניי לא היו מביישים בכלל ,אך יחסית לבתי הספר הממלכתיים ההתמקדות על מקצועות "החול " אצלינו הייתה מעטה.
ולכן כשהחלטתי לעבור לתיכון ברמה דתית-ממלכתית (הפעם) ,הרמה הלימודית עלתה לא רק לרמה הסטנדרתית של תיכון רגיל אלא מעל כי בית הספר הזה היה מדורג כביה"ס בעל הרמה הכי גבוהה בעיר ובכדי להיתקבל עברתי מבחן כניסה שהראה לי בדיוק עד כמה אני לא מעודכנת ברמת הידע שהייתה לי אז...
ולכן גם לא עברתי אותו אך בהתעקשות על זה שציוניי הם טובים ושאני תלמידה שקדנית הוסכם כי אכנס תחת ניסיון לשנה ורק אם אוכיח את עצמי אמשיך הלאה.
כתוצאה מכל הסיפור הזה רמת הביטחון שלי בעצמי נחתה לקרשים גם בגלל ההלם מהעובדה שחשבתי שאני ממש תלמידה טובה והמציאות הוכיחה שלא וגם כי עכשיו הופעל עלי מכבש לחצים מטורף גם מהורי וגם ממורי , כתוצאה מכך הפכתי לתלמידה שקטה ולחוצה מילדה חברותית ושמחה.
ורק כעבור שלוש שנים הצלחתי להדביק את הקצב ומציון 40 הגעתי ל70 ומעלה וזה עדיין לא הספיק לי כי עד אז נילחמתי בשיניים וכל שנה שנסתיימה הייתה סיוט בשבילי כי אז גם הציונים הפכו למוחשיים וגם הייתי צריכה להצדיק את עצמי מול מורי והורי וגם כל שנה לא הייתי בטוחה בכלל שיאשרו לי להמשיך הלאה,
ולהישאר כיתה או לעבור לביה"ס אחר( וכניראה ש) חרדי אומר שהעתיד הקרייריסטי שציפיתי מעצמי לא ימומש וזה החריד אותי כל שנה סביב התאריך של חלוקת התעודות.
בקיצור הביטחון העצמי שלי ממש לא היה מרקיע שחקים בלשון המעטה ,גם בסיום התיכון הוא לא היה משהו וכיסיתי את זה הייטב בהחלטה שאני טיפוס אינדיבידואלי כך שאף אחד לא חשב שאני זקוקה לחיזוק מיוחד-אופי חזק היה מזלי החלקי באותה התקופה...
גם אחרי השירות הצבאי שלי זה עדיין לא עבר ורק אחרי שנישאתי והפכתי לאם צעירה ובחיפוש ממושך אחרי עצמי התוודעתי לאימון האישי שהביא מהפך לחיי וכך מצאתי את השקט הנפשי שחיפשתי לעצמי.
ומאז הפכתי להגשמת משאלותיי כנערה ואני עוסקת בתחום המופלא הזה שמביא בהירות ואור לאנשים שלעיתים נידמה שלהם שהעולם שלהם חשוך והפכתי לאישה בעלת ביטחון עצמי טוב שמצליח להרים אותי כשלפעמים המצב קצת "מאתגר".
כמנהלת מפתחות לחיים הרגשתי שאני חייבת להראות כמה קל לחיות חיים שלמים ורק צריך להיתבונן הייטב מבעד לערפל ומאמן טוב יעשה את העבודה ולגלות יחד כמה עוצמה יש בך , מהם הכישרונות והאישיות המיוחדת שלך ואיך תוכלי להביא אותם מהכוח אל הפועל.
שולחת חיבוק גדול לחיזוק
והרבה אהבה
בת אל אוקרט
www.coacherkey.com
תגובה 1:
התרגשתי :)
הוסף רשומת תגובה